בפרויקטים רבים של התחדשות עירונית, חוזרת ועולה שאלה מהי התמורה ההולמת והשיוויונית שיש לתת ליחידות מחסן בבניין. הבעיה מתחילה כאשר, בעלי יחידות המחסן עושים שימוש בפועל למגורים ומבקשים במסגרת הפרויקט לקבל דירת מגורים חדשה חלף יחידת המחסן שלהם.
פסיקת המפקחת על הבתים המשותפים
בפסק דין חדש, שניתן על ידי המפקחת על הבתים המשותפים בתל אביב ומתבסס על חוות דעת שמאי מומחה מכריע שמונה על ידי הצדדים, נקבע כי דין יחידת מחסן אינו כדין דירת מגורים במסגרת פרויקט התחדשות עירונית, ועל כן . ב בעל היחידה יהיה זכאי לקבל מחסן חדש, בתוספת שטח, או פיצוי כספי בשווי המחסן (במקרה בו לא ניתן לייצר מחסן בבניין החדש שייבנה במסגרת הפרויקט), ולא דירת מגורים חדשה
המקרה הנדון עסק בבניין מגורים עם 12 דירות מגורים ויחידת מחסן, שעל אף שסיווגה בהתאם להיתר הבניה ותקנון הבית המשותף כמחסן, שימשה בפועל במשך השנים כדירת מגורים בגינה קיבל בעל המחסן דמי שכירות כדירת מגורים . ולכןטען כי יש להכיר ביחידת המחסן כשטח דירת מגורים וכי התמורה השיוויונית שעליו לקבל הנה דירת מגורים כפי שיתר בעלי דירות מקבלים .
המפקחת דחתה את טענותיו, וקבעה את עקרון השוויון לפיו תערך השוואה בין נכסים הדומים בתכונותיהם ובסיווגם. בהתאם לכך קבעה כי הוא יהיה זכאי למחסן בשטח של 25 מ"ר בלבד ולא לדירת מגורים. לדבריה, אין הצדקה לתת לו תמורות שאינן שוויוניות לתמורות שקיבלו יתר בעלי הדירות בבניין.
ייעוץ משפטי
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם. עורך דין מומחה יוכל לסייע לכם להבין את זכויותיכם ולנהל משא ומתן עם היזם, על מנת להבטיח שתקבלו את התמורה הטובה ביותר עבור נכסכם.
